אני מתרגש, אני צריך להקיא!

איך אתם מגיבים כשאתם מתרגשים בחוויה טובה כמו הצלחה ?
‏ יש הצוחקים, יש מחייכים, יש מתביישים  ויש המגיבים אחרת.

כזה הוא מאור (שם בדוי, בן 8.5).
כשקיבל 100 במבחן, וגם  כשנבחר לועדת העיתון של בית הספר –
בשני המקרים שמח.
אבל בשביל מאור – כל התרגשות הכי קטנה, אפילו בשל שמחה, גורמת לו להרגיש מערבולות בבטן, ומערבולות בבטן מייד גורמות לו להקיא.
‏מעבר למבוכה שהוא מרגיש בעקבות ההקאה באירוע משמח, זה פגע למאור בביטחון עצמי, ‏וגרם לו להימנע מאירועים שונים.
עם הבעיה הזו הוא הגיע אלי.

יחד למדנו שהגוף שלו מתיחס לשמחה כמו מערבולת בבטן.
כשדייקנו, אמרנו – שזו הדרך בה והגוף מסמן לו שהוא שמח.

סיפור שסיפרתי, הבהיר לו שהוא שולט בהרגשה. הוא מחליט מה לעשות עם ההרגשה הזו.
יחד מצאנו פתרונות איך להסביר לגוף שהמערבולת הזו טובה, זו בעצם שמחה, זו הרגשה טובה.
התחלנו ללמד את הגוף מה לעשות עם ההרגשה הזו.

תחילה החלפנו את המלה מערבולת במילה התרגשות.
רק אח"כ מצאנו דרכים חלופיות בעזרתן אמר מאור לגוף שהוא מבין שזו התרגשות טובה, משמחה.

אט-אט הרגיש מאור שהוא שולט בהרגשה, הוא החל להאמין ביכולות שלו להשתלט על הגוף והתפתח אצלו ביטחון עצמי.
ביטחון שעזר לו למצוא מקום מכובד בין תלמידי הכיתה ועם עצמו.
הביטחון הזה נתן לו את האפשרות אפילו לרדת לבד לגינה בשעות אחר הצהריים.

הוא למד לפרש את הרגשות השונים בגוף, ולבחור איך להגיב בכל פעם.
וההקאות, אתם שואלים ? הן פסקו !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *