רוצה להיות שמח

" כשאני חושב על זה,

מתיבש לי הפה,

הגוף שלי מתכווץ,

הכתפיים מתכווצות,

הגרון שלי יבש …"

כך תאר לי תומר  (שם בדוי) בן 14,

את מה שהרגיש.

 

הסתכלתי עליו.

נער בגיל ההתבגרות,

עם פנים מחייכות,

גוף של ספורטאי,

שיער שופע

ותספורת מודרנית.

הוא אפילו

לא יכול לקרוא לבעיה בשמה: פחד.

הוא משתמש בכינוי "זה":

" כשכיף לי – אני לא חושב על זה "

" בבית ספר – בקושי חושב על זה "

" כשיש לי זמן פנוי – אני חושב על זה כל הזמן "

"אני אומר להורים ש – אני מרגיש זה… "

וה "זה" הזה הוא פחד.

פחד שהתחיל כשחבר מהשכבה ללימודים

(חבר לא כל-כך קרוב)

חלה ונעדר מבי"ס לטיפולים.

הוסיף ואמר:

" בפעם הראשונה ש זה קרה – נלחצתי

הייתי אצל הרופא

נתן לי כדור.

אני לוקח כדור בבוקר ובערב.

עוזר לי קצת.

רוצה להרגיש שמח

יותר לחייך,

כמו שהייתי לפני שזה קרה…

אפשר ? "

 

העיניים שלו אמרו הכל.

הרצון שלי לעזור לו

גבר מרגע לרגע.

הוא יצר בפלסטלינה,

(כן, אצלי גם מבוגרים יוצרים בפלסטלינה…)

צבע את גלגל חיים,

שיחקנו גם בדמיון,

מהר מאוד למד כלים שישמשו אותו,

וההצלחה מיהרה להגיע.

במפגש השלישי

סיפר שעל דעת עצמו

לא לקח כדור

כל השבוע (!!!)

ובכלל,

הוא מרגיש אותו דבר כמו כשלקח,

אז למה לקחת כדור ?

 

ואז –

אמא נסעה לחו"ל.

"  רק לפעמים אני חושב על זה "

אמר.

בקש " להעיף את הרגש הזה החוצה "

הצעתי משחק,

בחר משחקים שהוא " מעולה בהם ",

וכשאמא חזרה,

הכריז בקול:

למדתי להתגבר !

ושפת הגוף שלו הראתה לי

שהוא לגמרי  התגבר

 

נפרדנו בחיוך.

עוד סיפור של הצלחה.

 
 
 * * * * * * * * * * *

מכירים מישהו שאני יכולה לעזור גם לו ?
התקשרו איתי – אסתי ויסמן 052-7468588

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *