איך הפכתי מסיר לחץ לנוצה

הכל התחיל ב…

"אני רועי, אני לחוץ, מלחיץ את האחרים שבסביבה וקשה לי", הוא זרק לאוויר החדר בפתאומיות.

קשה היה להתעלם מטון הדיבור הלחוץ והמודאג של רועי (בן 15) כשאמר לי את המשפט הזה.

"זה קורה בכל מקום ועם כולם: עם אנשים זרים וגם עם המשפחה ועם חברים. כל הזמן", הוסיף השקט.

ואיך זה מפריע לך?", שאלתי.

"אני צועק, מציק בשאלות, מלחיץ אחרים, מדבר לא לעניין או שותק, בקיצור: יצור עצבני ומעצבן,
תמיד הייתי כזה. אמא קצת כזו.
לפעמים כשאני מתעצבן אני טורק את הדלת ואבא ממש כועס עלי, בסוף החליט להוציא את הדלת ממקומה,
ועכשיו יש לי חדר בלי דלת".

פעמים רבות הוא השתמש במילים "לחץ, כעס, עצבנות" ביחד, ולמרות שידע על ההבדל ביניהם,
התקשה להגדיר מה קודם למה בתהליך שהוא עובר.

הוא בקש להתמקד בלחץ.

כששאלתי איך נראה הלחץ, הוא מייד ידע למה אני מתכוונת, לקח צבעים וצייר סיר לחץ.
הוא השתמש בגווני אפור ומעט אדום – לאזהרה.

הוא לא השאיר מקום לספק. הציור הראה כמה לחץ הוא מרגיש.

"ועכשיו אתה לחוץ?", שאלתי.

הוא חייך בעדינות ואמר: "מעניין שמאז שהתחלנו לדבר אני פחות לחוץ. משהו בקול שלך מרגיע אותי,
ועכשיו אני מבין מה שאמא שלי אמרה לי, שאוכל לדבר איתך על הכל. סוף-סוף מישהו מבין אותי".

הוא סיפר לי על האהבה שלו לציור, כשרון שבלט מאוד בסיר הלחץ שצייר.
נראה שפעולת הציור הרגיעה אותו מעט.

"אם הייתי שואלת אותך מה היית רוצה להרגיש במקום סיר לחץ, מה היית אומר לי?"

הוא הביט על הצבעים ושאל אם אפשר לצייר.
הנהנתי והוא מייד ניגש למלאכה.

הוא צייר נוצה קלילה, צבעונית ויפה. הפעם הוא השתמש בצבעים רבים, בהירים, רכים ועדינים.
הוא הביט על שני הציורים שלו וחייך.

"איך הופכים סיר לחץ כבד ומסיבי לנוצה קלילה ועדינה?" שאלתי.

"זה מה שאני רוצה לדעת", אמר בשקט.

על זה עבדנו.

דיברנו על:

1. דברים עליהם אני יכול לשלוט, ועל אלה שלא,
2. כוונה חיובית שיש מאחורי כל מעשה (כשלחוץ הוא צועק שידעו שהוא לא מרוצה),
3. מודל עולמו ומודל עולמם של אחרים (אני דייקן ונועם תמיד מאחר. כזה הוא),
4. משמעות התקשורת שלו, מה הסביבה מבינה כשהוא מתנהג כמו שהוא תאר,
5. מקרים בהם הצליח להשתלט על הלחץ,
6. על תכונות האופי החיוביות שלו ש"גורמות" לו לכעוס (אחריות, דיוק, נאמנות…),
7. המשאבים האישיים שלו שיוכל לגייס לטובת השינוי (נחישות, דימיון, כוח רצון…),
8. מה יקרה כשיהפוך נוצה. איך זה ישפיע על החיים שלו,
9. מה לעשות כשהלחץ מתחיל (להגיב בצחוק, להכניס הומור לדבריו),
10. ואפילו תרגלנו נשימות, שמטרתן להרגיע את הגוף.

דמיון מודרך

בעזרת דימיון המפותח שלו, עשה תהליך מפתיע בו הוא מצא בתוך גופו גורם זר שהיה אחראי
להתלקחות הזעם והלחץ.
טיפול דימיוני קצר בגורם הזר השפיע עליו מיידית וכשפקח עיניים התפשט חיוך רחב על פניו.

"איזה תהליך עוצמתי!" אמר בקול נחרץ.

סיום המפגשים

במפגש הבא הוא סיפר ששיתף את אימא בתהליך שעבר,
הסביר שחשב על זה הרבה והוא רוצה דימיון מודרך שוב,
כדי לבדוק מה קרה לגורם הזר שמצא בגוף, זה שהיה אחראי להתלקחות הלחץ.
הפעם לא נמצא בגוף שום גורם זר…

זה היה הרגע בו אמר שהוא חושב שיש בידיו מספיק כלים להתמודד לבד עם הלחץ.

את זה רציתי לשמוע.

קראו עוד על כעסים

התפרצויות זעם

איך להתנהג כשכועסים