איך משחק קופסה עזר לעידו למצוא חברים

לקראת סוף המפגש הראשון…

כשהוצאתי מהארון את אחד ממשחקי הקופסא שלי,
ביטל אותו עידו (11) ואמר: "אני מכיר את זה ואני לא רוצה לשחק בזה".
"אתה מכיר? נהדר, אז אני בטוחה שאתה טוב בזה,
ותשבור את השיא שהגיעו אליו בחדר השינויים שלי", השבתי.

מה הבעיה? אני מומחה

הוא הביט בי מזווית העין ואמר: "מה הבעיה? מה השיא?"
"בוא נשחק ונראה לאן נגיע", אמרתי.

הסקרנות הרגה אותו והוא נרתם למשימה.
אחרי המשחקון הראשון (שהיה קצר)
הוא הבין שהוא כנראה לא שבר שיא,
הוא שאל שוב: "מה השיא?"
הבטתי בו ולא אמרתי מילה.

התחלתי לארגן את החלקים למשחק נוסף,
והוא הצטרף אלי בסידור כדי להתחיל במשחקון נוסף.

התחלנו משחקון נוסף.
הפעם הוא השתדל יותר,
הבחנתי שהוא בוחן כל מהלך שלי,
ראיתי את החשיבה לפני כל מהלך שלו,
ואת הסקרנות מהתוצאה של המהלך שלו.

מה צריך כדי לשבור את השיא

"מה נחוץ לך כדי להצליח לשבור שיא?" שאלתי.
"ריכוז, זהירות… וזהו…", אמר.
"לדעתי יש עוד כמה דברים", אמרתי.

הוא היה מאוד מרוכז ושמתי לב הוא לא האזין לשאלה שלי.
המתנתי שיסיים את המהלך שלו ושאלתי שוב.
הוא הביט בי, מנסה למצוא משהו נוסף:
"תכנון?", ירה לאוויר.
"מצוין. מה עוד?" הוספתי.

וכך בין שלב אחד לאחר,
פרטנו מספר תכונות שיכולות לעזור לו.

בוא נשבור את השיא

עידו לא שבר את השיא באותו יום,
למרות שמאוד השתדל,
כשנפרדנו, הוא שאל אם אפשר שבפעם הבאה
נמשיך לשחק. כדי לשבור שיא.

"אני מחכה למפגש הבא", אמר בשקט.
לפתע הוסיף: "בעצם אני יכול לקנות את זה ולהתאמן.
"אני אגיד לאימא שלי".

אתם שואלים מה השיא?
או אולי מה המשחק?

מזמינה אתכם לנחש.
התשובות בהמשך.

אהבתם?
אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

מי מפחד ממיסטר X?  – על פחד מדמויות משחקים ומסרטונים

חברים אמתיים – על ילדים ש"קונים" חברים ע"י ריצוי

לבת שלי אין חברים – על פחד שמנע מפגש עם חברים

לא רוצה ללכת לבית ספר – על הדגשת יכולות וכישורים כבסיס לביטחון עצמי

על משחקים ולימודים בגיל 12 – להתמודד עם בעיית קשב וריכוז