"אני רוצה למות,  חבל ‏שהבאת אותי לעולם!" 
‏צעק תום (שם בדוי, בן 7) לעבר אמו נטלי.

המילים שזרק לאוויר השאירו את נטלי המומה.
למה שירצה למות? מה רע לו?
יש לו הורים, משפחה, חברים, בית ואוכל, חדר משלו הרבה מותרות… למה שירצה למות?

לקחה אותו "ליום כיף". בסופו ישבו לוופל אמריקאי, כמו שהוא אוהב,
אבל לא הצליחה לדבר איתו על הנושא.
התקשרה אלי והגיעו.

"אמא אמרה שאמרת לה משהו אתמול…" זרקתי לחלל החדר במהלך הפגישה איתי.
לא הייתי צריכה להמשיך. הוא ידע למה התכוונתי.
"אמרתי שחבל שהביאה אותי לעולם. לזה את מתכוונת?"
שתקתי.
"וגם שאני רוצה למות".
הבטתי בו.
"מה זה למות?" שאלתי.

"למות זה ככה", אמר ונכנס למצב של שחקן.
"אני הולך ופתאום, בום, אני נופל ולא זז".
הוא נשכב על הרצפה בלי לזוז.
"ומה קורה עוד כשמתים?" שאלתי.
"זהו…", אמר וקם מהרצפה.

"אתה רוצה שאני אסביר לך מה זה למות?", אמרתי.
הסברתי כמה עובדות על מוות,
על בידוד מהסביבה, על חוסר יכולת לנוע,
ובעיקר על כך שהמצב אינו הפיך:
שאין לו אפשרות להחליט שפתאום הוא לא מת.

הוא נבהל: "אל תדברי על זה. אני מפחד.
אני לא רוצה לדבר על זה" אמר בקול ששידר מצוקה אמיתית.
מובן שכיבדתי את בקשתו ועברנו לשחק משחק קופסה לבחירתו.

מאז – לא חזר לדבר על מוות.

***
הורים, לפני שתיבהלו מדבריהם של הילדים,
בדקו היטב אם אתם מבינים למה התכוונו.

תום התכוון שהוא רוצה רק שיניחו לו. להיות בשקט, בלי שיפריעו לו.
הוא ממש לא התכוון שברצונו למות.

להכוונה נוספת, התקשרו אלי 052-7468588

מה חשבת על המאמר?
אשמח לקרוא את תגובתך

כתיבת תגובה

אהבתם? שתפו עם חברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

מאמרים נוספים שיעניינו אותך