לא רוצה ללכת לבי"ס

לא רוצה ללכת לבית הספר!

לא כיף שם, כשאני חוזרת הביתה אני בוכה"

כך תיארה לפני ליאם (שם בדוי) את הבעיה שלה.

נשמע לכם מוכר? גם אתם מכירים את התלונות האלה?

אם כן, אתם לא לבד.

בעיות חברתיות

 ליאם בת 10.

ילדה חייכנית, עליזה, אינטליגנטית מאוד,
עם הרבה בטחון עצמי, יודעת בדיוק מה היא רוצה,
כושר ביטוי גבוה מאוד ומתחברת בקלות.

כשהסבירה בפירוט למה לא טוב לה בביה"ס, מייד הבנתי על מה מדובר.

"יש לי בעיות חברתיות מאוד גדולות" סיכמה את הבעיה שלה במשפט אחד.

 

רוב המבוגרים שאני מכירה חוו מחבריהם לכתה התעללות או עלבונות, חרם או נידוי  וכד'.

מי שחושב שזה שייך לעבר – טועה. המצב הולך ומחמיר.

קשיים חברתיים חדשים צצים בכל רגע ועם כל אפליקציה חדשה.

לדוגמא, ווטצאפ.

אתם יודעים מה יקרה לילד שלכם אם יוציאו אותו מקבוצת ווטצאפ?

ומה הוא ירגיש אם ישמע שיש קבוצה חדשה, והוא לא שם? ואולי זה כבר קרה?

 

עושים שינוי

נחזור לליאם.

סיפרתי לה סיפור שהמחיש לה את חשיבות התקשורת המילולית.

בפגישה השניה פתחה ואמרה: יותר טוב לי. היום השלמתי עם הילדה הכי שנואה עלי.

וגם עם אור השלמתי היום. ואת יודעת שאפילו עם לירון דיברתי?

וידאתי שהמצב הנוכחי אכן מתאים לה, שאין לה ממנו הפסד, שיש רק רווח,

והשתכנעתי שהשינוי חיובי.

משחק קופסא

שחקנו יחד במשחק ארבע בשורה.

זה משחק שדורש להתרכז, לתכנן, לחשוב כמו האחר ולהיזהר.

תוך כדי משחק – שוחחנו.
הסבירה איך השתמשה בסיפור שסיפרתי לה כדי להשלים עם ילדה השנואה עליה.

היה נדמה שידה על העליונה (במשחק),
ולפתע השלמתי רביעיה  והיא הפסידה.
על פניה נראו סימני אכזבה.

מרוכזת בעצמה

נראה לי שהיית מרוכזת בעצמך, ולא שמת לב לצעדי – אמרתי.

מיד לקחתי את זה לעולם האמיתי: חשבי מה קורה עם החברים שלך,
כשאת מרוכזת בעצמך ולא מתעניינת בם.

לראות את האחר

היא חייכה. הבינה גם את המסר הזה.

התגובה שאת מקבלת מהסביבה מעידה על טיב התקשורת שלך איתה, הוספתי.

כשאת מרגישה שמתיחסים אליך בצורה שלא אהובה עליך,
בידקי מה עשית לפני כן.
מה גרם ליחס שקבלת?
האם יש מצב שהיחס שקבלת הוא תגובה למשהו שעשית?
או אולי שלא עשית?

גם המסר הזה הופנם, והתוצאות לא אחרו להגיע.

הצלחה נוספת

בפגישה השלישית כבר לא דיברה על בעיה חברתית.
הפוקוס עבר לשאיפות שלה להצליח בלימודים,

הפעם התמקדתי בתחום אחר. בהדגשת היכולות שלה.
בקשתי שתספר לי על הצלחות שלה, כל מה שהיא זוכרת כהצלחה.

תחילה לא זכרה הצלחות.
אחרי שהזכרתי לה הצלחה עליה ספרה לי במפגש הראשון,
פתאום נזכרה בסיפורים רבים, מגילאים שונים…

בכל מקרה עליו דיברנו, הזכרנו את היכולות והכישורים בהם השתמשה כדי להצליח.
כל מה שעזר לה להגיע להצלחה.
היו שם הרבה יכולות ומשאבים.

יכולות וכישורים

לקחנו את רשימת היכולות והכישורים
וליאם בחרה מתוכם את אלו שניתן להשתמש בם להצלחה בלימודים.

כשראתה שחסרים לה כלים – הנחתי אותה איך למצוא כלים אחרים עליהם לא חשבה קודם.

 

לאחר מפגש זה, השתנה היחס של ליאם ללימודים והציונים שקבלה השתפרו.

במפגש הסיכום, הזכרנו את כל הכלים שליאם למדה במפגשים.

הא הרגישה נבוכה, לא האמינה שלמדה כל כך הרבה.

"לא ידעתי שאפשר להנות וללמוד באותו זמן" – אמרה.

 

"איך אפשר להשתמש במה שלמדתי גם במקומות אחרים?" – שאלה,
איך?", שאלתי.

היא חייכה.
"אני סומכת עליך שתמצאי את הדרך". השלמתי.
"השתמשי בכלים אלו בכל פעם שתצטרכי, ובלבד שלא יפגעו באחרים"

נפרדנו בחיוך.

*****

מכירים ילד עם קושי דומה?
התקשרו עכשיו! ונדבר על זה:  052-7468588

 

סיפורים נוספים של בעיות בבית ספר:

המורה שונאת אותי

לבת שלי אין חברים

*****

Photo Designed by Freepik

מה חשבת על המאמר?
אשמח לקרוא את תגובתך

כתיבת תגובה

אהבתם? שתפו עם חברים

מאמרים נוספים שיעניינו אותך