(מבוסס על סיפור אמיתי. שמות ופרטים מזהים אחרים – הוחלפו)

אלינור (בת 14) הפסיקה לדבר עם סבתא מרים.
היא הפסיקה גם לשתף אותה בסודות שלה.

כל המשפחה ידעה על זה, אבל אף אחד לא ידע למה. הנכדה שהייתה הכי קשורה לסבתא מרים ניתקה איתה קשר:
לא מבקרת אותה, לא מתקשרת, לא וידאו. כלום.
היא גם לא גילתה לאיש על הסוד הגדול.

הפגישות הראשונות שלנו – מה עושים כשמשעמם

כשהכרתי את אלינור לראשונה (לפני 3 שנים), היא הקפידה לספר לי כמה המשפחה חשובה לה. יותר מכל דבר, אפילו יותר משיעורי הבלט וממאיה, החברה הכי טובה.

למרות הבלט והחברה מאיה – היא התלוננה על שיעמום  בשעות אחה״צ:
(+) ״טיק-טוק לא מרשים לי,  אינסטגרם זה בלוף, לצופים לא התחברתי״, אמרה, ״ואין לי מה לעשות!״, הסבירה.

מהר מאוד מצאנו משהו שאהבה: לאפות ולבשל.
החיבור  והקירבה לסבתא היו על הרקע הזה.

בכל שבוע, בתחילת המפגש שלנו,  אלינור היתה מספרת על התפריט שתכננה עם סבתא מרים לארוחת  שישי בערב ואיזה מתכון למדה להכין באותו שבוע.

לאחר 3  שנים – סוד גדול

לאחרונה, 3 שנים אחרי שהכרנו, בקשה אלינור מההורים לחזור אלי למפגשים.  לא פרטה להם מה הסיבה: ״אני צריכה שאסתי תעזור לי״, בקשה.

כבר בשיחה הראשונה חשפה לפני את אשר העיק עליה:
(+) ״לסבתא מרים יש סוד. אף אחד לא מדבר על זה אבל אני גיליתי.
יש לה בארנק תמונה של תינוקת בלונדינית,
וזו לא מישהי מהמשפחה כי כולם במשפחה עם שיער כהה״,
סיפרה לי בעצב ובשקט.

הרגשתי כשותפה לסוד חשוב, ושיתפתי פעולה:

(-) ״תינוקת בלונדינית? מעניין… ואין לך מושג מי זו?״

אלינור משכה בכתפיה וקפצה את שפתיה בכעס כשהניעה את ראשה מצד לצד כסימן ל ״לא יודעת״.

מי זאת, מי זאת, מי זאת…

(-) ״ומה זה עושה לך שרק את יודעת את זה?״ שאלתי.
(+)״נעלבתי. לא חשבתי שסבתא מסתירה ממני משהו. אני מגלה לה הכל!  וגם, חשבתי שאני הנכדה המועדפת עליה ורציתי שזו תהיה תמונה שלי בארנק שלה, אבל לא״.

(-) ״מה העליב אותך בזה?״
(+) ״כל פעם שהיא פותחת את הארנק היא רואה את התינוקת הזו.
והיא אפילו לא נכדה שלה, התינוקת הזו״, התלוננה לפני.

(-) ״ואת יודעת מי זו?״
(+) "לא"

(-) "שאלת אותה?"
(+) "כן. אבל היא חייכה ובמקום לענות לי אמרה לי ׳נכון שהיא חמודה?׳ "
(היא חיקתה בלעג את סבתא מרים).
״אז אני לא רוצה לדבר איתה יותר וגם לא לבקר אותה ולא להכין איתה ארוחה",
אמרה בכעס.

מה עושים בשעת כעס או כשנעלבים

(-) "ואיך זה יעזור לך להפסיק להעלב?"
היא שתקה לרגע, ונראתה מבויישת.
(+)  ״כמו עם מאיה, חברה שלי.
אם אני לא חשובה לה, אז אני לא רוצה להיות איתה״.  אמרה באסרטיביות.
"אני כועסת עליה".

(-) "סבתא יודעת למה את מתרחקת ממנה?", שאלתי
(+) "לא אמרתי לה ולא סיפרתי לאף אחד.
היא שאלה את אמא למה אני לא באה אליה, אבל אני כל פעם נותנת לאמא סיבה אחרת".

עכשיו המצב היה ברור.

…

לשלוט בהרגשה

בהמשך מפגש זה ובמפגש נוסף דיברנו על תקשורת מילולית ועל תקשורת לא מילולית.

הדגמתי לה את חשיבות ומשמעות התקשורת שלנו, ועל כוחה של התקשורת.

הסברתי  על פרשנות אישית של סיטואציות, וכמה שהיא יכולה להטעות אותנו.

חזרנו על הנחת היסוד שאומרת שמשמעות התקשורת שלך היא התגובה שאת מקבלת,

ואת כל השאר אלינור עשתה בעצמה.

היא צרפה את כל פיסות המידע מהמפגשים שלנו,
אירגנה וסידרה את הנתונים וההארות, והרכיבה תמונה מלאה של כל חלקי הפאזל.

התובנות הובילו אותה למסקנה ברורה: אין ברירה, היא צריכה לדבר על זה עם סבתא.

…

יש פתרון לסוד

שבועיים אח״כ פגשתי את אלינור שוב, מחייכת כתמיד.

(+) ״גיליתי את הסוד!״, חייכה בהנאה.
״את יודעת מי התינוקת הבלונדינית בתמונה?״, שאלה כמי שחשפה סוד חשוב,
״זו התינוקת שהיא מטפלת בה בשעות הבוקר!״, אמרה תוך כדי ספק צחוק ספק בושה.

״יש לסבתא 17 נכדים, והיא לא יכולה לשים את התמונות של כולם בארנק, אז היא שמה בטלפון תמונות של הנכדים, ובארנק תמונה של התינוקת הזו!
זה עושה לה חיוך על הפנים כל פעם שהיא פותחת את הארנק!״

(-) ״עכשיו ממש הפתעת אותי!״, אמרתי. ״איך גילית?״
(+) ״כמו שאמרת לי: פשוט שאלתי!״, אמרה בחיוך.
״היא תיקח אותי לראות את התינוקת הזו. היא הבטיחה לי.
היא אומרת שהיא ממש חמודה!״

 

הפעם אני חייכתי, וסיכמתי:

לדבר זה עוזר!

o – o – o – o – o – o -o – o – o – o – o – o – o – o – o – o – o – o –

עוד על סודות ובעיות תקשורת – קראו פה

הסוד של עידן

איך להתנהג כשכועסים