שינוי רגשי לילדים עם חרדות – סיפור קטן על שינוי גדול דרך משחק

מה קורה כשנותנים לפחד שם, צבע ומשחק? סיפור על שינוי בגיל 11.

מאיה היא ילדה עדינה, נבונה, מוקפת בפחדים מכל כיוון –
פחד להיות לבד בבית, פחד לישון לבד, פחד ברחוב, מאנשים, מהחברות.
כל ניסיון קודם לא עזר.
טיפול רגשי לילדים עם חרדות היה הצעד האחרון שההורים שלה האמינו בו.
היא עצמה לא האמינה בכלל. אבל אז, באמצע משחק שקט אחד – משהו קטן נפתח.

הפחדים של מאיה: כשחרדה תופסת את כל המקום

מאיה בת 11. ילדה שקטה, חברותית, חכמה – אבל גם עם פחדים שמלווים אותה כמעט בכל רגע ביום.

פחד לישון לבד, פחד שייכנסו פתאום הביתה, פחד ללכת ברחוב, פחד להישאר לבד עם עצמה.
אפילו כשהייתה מוקפת חברות – הפחד לא עזב.
תמיד הייתה שם מחשבה ששאלה: "מה אם יקרה משהו? מה אם כולן יברחו ורק אני לא אספיק ואשאר מאחור?"
אבא שלה סיפר שזו לא פעם ראשונה שהם מחפשים עזרה. ההורים ניסו כבר כמעט הכול.
אבל מאיה הייתה זו שאמרה לי את זה ישירות:
"באתי לנסות, כי אולי עם זה – זה יעבוד. ואם לא – אז כנראה ששום דבר לא יעזור."
זה היה הצ'אנס האחרון מבחינתה. ומשם – יצאנו לדרך.
פחד לישון לבד אצל ילדים הוא אחד הפחדים הנפוצים בגיל הזה.

טיפול רגשי לילדים עם חרדות – דווקא דרך משחק
(תהליך שינוי רגשי לילדים עם חרדות)

היא אמרה שקשה לה לדבר על זה , לכן החלטתי לא להתחיל עם שאלות.
במקום זה, הצעתי לה ליצור משהו מפלסטלינה.
היא יצרה עיגול כחול קטן, מוקף בהמון נקודות שחורות.
"אני העיגול הכחול," היא אמרה בשקט, "והנקודות השחורות – אלה הפחדים שלי. הם מקיפים אותי. הולכים איתי לכל מקום."

בהמשך שלפתי את משחק הג׳נגה.
משהו פשוט, כמעט תמים – אבל גם דרכו הפחד הופיע.
מאיה חששה להפסיד. חששה לגרום להפסקת המשחק. חששה להיפסל או להיכשל.

כשהעזתי לשקף לה בעדינות את מה שאני רואה – היא הנהנה וחייכה חיוך קטן.
"אני לא רוצה להיפסל," היא אמרה, "אני רוצה להצליח."
וככה, בין תור לתור, התחיל הדיאלוג החשוב באמת – עם הפחד.

להבין את הפחדים, לא להילחם בהם

באותו רגע עצרתי את המשחק.
אמרתי לה שפחד בא להגן עלינו.
הוא שומר שלא ניכשל, שלא נתבייש, שלא נישאר לבד.
הפחד מנסה לעזור – אבל לפעמים הוא פשוט משתלט.

מאיה הקשיבה. ממש הקשיבה.
הסברתי לה שבלי מעשים – אין הצלחה.
כדי להצליח, צריך להסכים לנסות. גם אם יש סיכוי שניכשל. גם אם לא ננצח.

ואז הצעתי לה אתגר:
לנסות לשבור שיא במשחק: להגיע ל 38 קומות – שיא שקבעה ילדה בגילה שלוש שנים קודם לכן.
מאיה נדלקה. שאלה מי זו הייתה. שאלה גם מי עוד התקרב לשיא.
פתאום המבט השתנה – כבר לא פחד מכישלון, אלא סקרנות, רצון, מטרה.

מה קרה כשמאיה התחילה להעז

משם – משהו השתנה.
מאיה כבר לא שיחקה כדי לא להפסיד. היא שיחקה כדי לנסות.
כדי ללמוד. כדי להתקדם.
היא כבר לא הייתה לבד מול הפחד – היא הייתה איתי, היינו שותפות למטרה.

התחלנו לבנות יחד את המגדל, קובייה אחרי קובייה.
כל שלב הפך לצעד קטן של ביטחון.
כשהצלחתי – היא שמחה בשבילי. כשהגיע תורה – השקיעה מחשבה, דיוק, אומץ.
ההיסוס שהופיע בהתחלה נעלם אט־אט, ואת מקומו תפסו ריכוז, מיקוד, שמחה ושקט.

לא שברנו את השיא באותו יום.
אבל יומיים אחר כך – אימא שלה התקשרה.
"מאיה יותר רגועה", היא אמרה. "היא פתאום הולכת זקוף – וזה ממש יפה לה."

שינוי קטן, תובנה גדולה

בפגישה הבאה דיברנו על פחד מאנשים זרים.
מאיה ביקשה לדבר גם על גנבים. על האפשרות שמישהו ייכנס הביתה.
לא ביטלתי את הפחד – רק עזרתי לה לבדוק אותו מול המציאות.
הסברנו יחד: הבית סגור, לפעמים נעול, אנשים לא נכנסים סתם.
לרוב – פשוט לא מעניין אותם מה קורה בפנים.
משהו בפשטות הזו הרגיע אותה.

ואז דיברנו על פחד אחר – כשהיא עם חברות.
היא סיפרה על פעם אחת שהייתה איתן, ולפתע כולן רצו, והיא נשארה מאחור.
הייתה בטוחה שנטשו אותה.
כששחזרנו את המקרה – התמונה השתנתה.
היא נזכרה שבזמן שזה קרה – היא הייתה עסוקה בטלפון, ולא שמעה מה אמרו לפני שהחלו לרוץ.
ועוד הבינה: שהן לא התכוונו לעזוב אותה, וזה לא שהיא רצה לאט מכולן – פשוט היא החלה בריצה מאוחר יותר.

ואז פתאום היא נזכרה – שבשיעורי ספורט היא בכלל אחת הרצות הכי טובות בכיתה.
ופתאום – כל התמונה הבעייתית נסדקה.
ומה שנשאר היה –  ילדה שמבינה את עצמה קצת יותר טוב.

סיפור אחד, מסר להרבה הורים

שינוי רגשי לילדים עם חרדות לא תמיד נראה כמו טיפול.
לפעמים הוא מתחיל מפלסטלינה. לפעמים ממשחק. לפעמים פשוט מהקשבה.
אבל תמיד – הוא מתחיל במקום שבו הילד מרגיש שרואים אותו.

הפחדים של מאיה לא נעלמו ביום אחד.
זה קרה בהדרגה, כשמשהו בתוכה השתנה – כשהיא הבינה שאפשר לבחור אחרת.
היא בחרה לבדוק, לשאול, לנסות.
וההורים שלה – ראו ילדה שצומחת מול העיניים.

אם אתם מזהים את הפחד הזה אצל הילד שלכם –
אל תחכו שהוא ייעלם לבד.
ילד יכול ללמוד להתמודד.
אפשר לעזור לו להרגיש בטוח.
והכי חשוב – אפשר לעשות את זה – יחד.

וגם החוקרים מדברים על זה.
כשפחדים אצל ילדים נשארים בלי מענה – הפחדים לא נעלמים.
להפך – לפעמים הם רק גדלים עם הילד.
מחקרים מהשנים האחרונות מראים שטיפול רגשי בגיל צעיר יכול למנוע מצבים קשים יותר בהמשך –
מצבים כמו קושי בתפקוד, ירידה בביטחון, או תחושת תקיעות שמלווה אותם גם בהמשך החיים.

כאן ניתן לקרוא את המאמר המלא של Mentalics
על התפתחות התקפי חרדה אצל ילדים

אם הסיפור של מאיה דיבר אליכם – אפשר לשתף אותו עם הורה אחר שצריך לשמוע שזה אפשרי, ויקל על כולם לדעת שלא חייבים להישאר עם זה לבד.
ואם אתם רוצים לבדוק אם תהליך רגשי יכול להתאים גם לילד שלכם –
אתם מוזמנים לפנות אליי לשיחת היכרות קצרה, ללא התחייבות.

אפשר גם לקרוא באתר סיפורים נוספים – לפעמים סיפור אחד יכול לפתוח דלת.
הנה מספר סיפורי מקרים של הנחייה רגשית לילדים, תהליכים של שינוי.

פחדי הלילה של בן ה-8

על הילד שפחד להישאר לבד

מה הסתתר מאחורי המילים "אין לי חברים"?

שאלות נפוצות על טיפול רגשי לילדים עם חרדות:

איך טיפול רגשי עוזר לילדים עם חרדות?
טיפול רגשי מאפשר לילד להבין את הפחדים שלו,
לבטא אותם בדרכים מותאמות לגיל – כמו משחק, יצירה, דמיון, שיחה – וללמוד כיצד לפתח ביטחון ויכולת התמודדות.

מתי כדאי לפנות לטיפול רגשי לילד?
אם הילד מתקשה לישון לבד, מביע פחדים חוזרים, נמנע מסיטואציות חברתיות, או נראה חרד במצבים יומיומיים – זה הזמן לשקול פנייה לאיש מקצוע רגשי.

האם טיפול רגשי מתאים גם לילדים שאומרים "לא בא לי לבוא"?
כן. ילדים רבים מגיעים עם חשש, ולעיתים עם חוסר אמון בתהליך. דרך חוויה חיובית, יחס אישי ומשחק מותאם, הם מגלים שזה מקום בטוח – ומוכנים בהדרגה להיפתח.

לתשובות על שאלות נוספות