בעיה חברתית בעקבות גירושי ההורים

ההורים התגרשו

אז הכל התחיל.

שינויים בבית

אמנם מלאו לו רק 12, אבל האחריות והעצמאיות שלקח על עצמו היו רבים.
הוא חילק תפקידים לאחיו הצעירים, דיבר איתם בשפה סמכותית,
הביע דאגה לאימו, ואפילו החל לטגן שניצלים בעצמו.
התנהגותו בבית השתנתה.

שינויים בבית הספר

אט-אט החל להתנהג אחרת גם בבית הספר.
התחיל להפעיל את חבריו,
נקט יוזמה, דאג לכל דבר ואפילו חילק פקודות לפעמים.
הוא לא התנהג כמו בני גילו
וחבריו שלא הבינו מה קרה, החלו מתרחקים ממנו.
הם לא רצו עוד "הורה".

בשיחות שלנו שיקפתי לו את משמעות השינוי שעברה המשפחה
ואת השינוי שהוא עשה בהתנהגותו.
כששמע איך זה נשמע ונראה מהצד – הבין את הבעיה ופרץ בבכי.

להשאר ילד

במפגשים שלנו הוא קיבל כלים
שעזרו לו להשאר אחראי ועדין להנות כילד.
הוא למד לראות את המצב ולהפריד בינו לבין התוצאות.
בנוסף, הבין שהוא לא הילד היחיד להורים פרודים,
שאפשר להמשיך מכאן הלאה ולהתקדם.

מכאן הדרך הייתה קצרה. הוא שמח לחזור להיות "ילד",
להוריד מעל כתפיו את העול שנשא ללא הצדקה,
ולהקדיש זמן למשחקים, לספורט ולחברים.

שיתוף ועזרה

אימו מספרת שבאחד הימים עצרה אותה בשכונה אישה שלא הכירה.
"את לא מכירה אותי, אבל יש לך ילד נהדר.
‏הבן שלך מאוד עוזר לבן שלי‏, וחשוב לי שתדעי את זה", אמרה.
"נפרדתי מבעלי והבן שלך הציע לבן שלי עזרה בכל.
הם משוחחים, הוא מסביר לו, מייעץ לו,
משתף אותו ומהווה עבורו אוזן קשבת. תודה".

זו הייתה ההוכחה לבגרותו ולשינוי שעשה.

מכירים מישהו עם קושי דומה?
התקשרו עכשיו! ונדבר על זה:  052-7468588