5 סיבות לכך שהרגשתי גאה בלירי

לא פשוט ללמוד 5 יח' מתמטיקה בזום או בקפסולות.
אבל זה מה שקרה ללירי ולכל התלמידים בתקופת הקורונה.

למרות הקושי היא הצליחה בכוחות עצמה להגיע להישגים גבוהים ולהתבלט בכתה.

כשנראה היה שהכל בסדר, לפתע היא נאלצה להתמודד עם בעיה חדשה:
הוחלט לאחד את כיתת 5 יח׳ מתמטיקה מוגבר עם כיתת 5 יחידות רגילה, הכתה של לירי.

כתוצאה מכך קצב הלימוד עלה,

ורמת המבחן עלתה גם כן.

הלחץ והפחד מהשינוי השפיע על לירי,
ולא עבר זמן רב והיא מצאה את עצמה עם הרגלים חדשים:

1. מתרגלת ולומדת בכל שעה
2.  מוותרת על זמן עם חברות
3. לא יוצאת לבילויים

כל זה, במטרה להצליח ולשמור על מעמדה בכתה ולעמוד ברמה החדשה.

אבל משהו קרה במבחן הראשון מאז האתגר החדש.
היא יצאה מהמבחן בוכה
ולא הפסיקה למלמל לעצמה:
"מה קרה לי? אני סתומה? איך יכול להיות שלא עניתי על כל השאלות?"

היא מצאה עצמה מחכה בלחץ ובמתח רב לתוצאות המבחן.
אחרי שבוע מורט עצבים וללא שינה,
עוד לפני שקבלה תוצאה, היא הרגישה שהיא צריכה לעשות משהו.
היא ניגשה למורה ולפני שהחלה לדבר – פרצה בבכי:

זה היה השלב בו נפגשנו ל-4 פגישות, לא כאן אספר לכם מה עשינו…

אבל, לפני שבוע קבלתי מלירי הודעה מרגשת לווצאפ:

כששאלתי אותה מה עזר לה להצליח, ענתה שבמפגשים שלנו היא למדה מהר מאוד מספר דברים:

1. גם אני יכולה
2. אני לומדת בדרך שמתאימה לי
3. אני יודעת שאני יודעת
4. השתמשתי בכלים שעזרו לי להתמודד עם הלחץ
5. השתמשתי בשפת הגוף, זה ממש חשוב
6. תכננתי את זמן הלימוד
7. למדתי להעריך את עצמי

אני רואה כאן המון סיבות להתגאות בה!