"תקשיבי, זה שעזרת לו להתגבר על פחדי הלילה שלו…
את לא יודעת מה עשית לי!
החזרתי לעצמי את שעות הערב לחיים", אמרה לי בשמחה מרטין.
"כל יום בשעה 20:00 הייתי נכנסת איתו למיטה ונרדמת…"
כך סיפרה לי מרטין על הבן שלה, אלון בן ה- 8.

דברים אלה שמעתי כשהסתיימו הפגישות שלי עם אלון.

אבל, איך הכל התחיל?

 ילד מקסים, וגם…

אלון בן 8, ילד אמצעי מבין 3 אחים, חייכן ועליז, כובש במהירות כל לב.
אבל כל זה לא שיקף מה שסיפרה לי אימו:

"הוא חרדתי, לא עצמאי. לא נרדם אם אני לא שוכבת לידו (ונרדמת בעצמי).
לא מתקלח לבד, לא מכין שיעורים לבד.
יחד עם זאת, הוא מאוד חכם, ראש מתמטי, חברותי מאוד וכולם אוהבים אותו".

שמעתי, הפנמתי ועניין אותי לדעת על מה ידבר איתי אלון.
בינינו, מה שבאמת חשוב –  זה מה אומר הילד.

לאחר שההורים יצאו מחדר, אלון סיפר לי על משהו אחד שמפחיד אותו:
"אני מפחד שבלילה יבוא מישהו מפחיד. גנב. יהיה לו מפתח סודי ויהרוג את כולנו".
הוא תאר לי איך נראה הגנב, איך יכנס לבית ומה יעשה.
האזנתי בעניין ובסבלנות.

איך מתחילים שינוי?

הלכתי עם מה שבלט אצלו כבר במפגש הראשון:  דמיון מפותח, יכולת ביטוי גבוהה וחוכמה.
ניצלתי את הדימיון המפותח שלו ודיברנו על הגורמים שמביאים אנשים לגנוב / לרצוח.

מהר מאוד הוא לקח את השיחה לכיוון של  "בטח הגנבים פוחדים שיתפסו אותם. הם פוחדים מהמשטרה ולכן לא יבואו בלילה, כשכולם ישנים בבית, כי יתפסו אותם. חוץ מזה – הבית נעול וגנב לא יכול להכנס".

באותו יום כבר הכריז "אני לא פוחד יותר מגנבים".

עלינו שלב

דיברנו על התכונות החזקות שלו.

"אני חזק,
וגם אמיץ,
ואפילו מהיר,
ובטוח שאני חכם"

הוא צייר לי את עצמו חזק והשתמש בשפע צבעים עליזים.

עצמאות בדרך לביטחון עצמי

החלטתי להניח לנושא הפחדים וללכת לכיוון אחר: אלון לא מתקלח לבד.

+ "אימא לא לימדה אותי להתקלח. היא רוצה לקלח אותי!" אמר במשפט אחד.

.- "ואתה רוצה להתקלח לבד?" שאלתי.

+ "בטח. אבל אני לא יודע איך לחפוף לבד".

הסברתי לו איך חופפים לבד את הראש.
אלון הקשיב בריכוז רב, ממש רצה ללמוד,
ואז הוא חייך ואמר: "זה קל.  אני אגיד לאימא שאני רוצה להתקלח לבד".

וכך היה.
באותו ערב הוא עשה להורים הפתעה והודיע שהוא מתקלח לבד.
"אמא נכנסה למקלחת (כי היא רצתה להכנס, עד שאתרגל), אבל היא הייתה מחוץ לווילון. התקלחתי לגמרי לבד", סיפר לי במפגש הבא.

להפרד מהפחדים לעולם

חזרנו לנושא הפחדים בלילה.

+ "לפעמים אני מתעורר בלילה ואני פוחד", סיפר לי בסוד.

דיברנו על הפחדים שמעירים אותו בלילה.

ביקשתי: "צייר לי מקום שהיית בו ואתה רוצה לחזור אליו".

עיניו נפקחו לרווחה, חיוך התפשט על פניו והוא אמר:
+ "אני יודע מה אני אצייר! את הארמון של דרקולה!. אני כבר לא מפחד!"

את הציור שצייר הוא לקח והניח מתחת לכרית.
+ "כדי שאני אחלום על זה בלילה. שיהיה לי חלום טוב".

עצמאות, ביטחון עצמי ודימוי עצמי

+ "אני מתקלח לגמרי לבד" הכריז בכניסה לחדר.

.- "אלוף" – עודדתי אותו.

+ "ואני נרדם לבד" המשיך להפתיע אותי.

"אין עליך!" –  שמחתי איתו על ההישג המהיר.

+ "ואני לא מתעורר בלילה" סיים בחיוך ענק.

.- "אין לי מילים! אתה ממש מפתיע אותי בהצלחות שלך!" – סיכמתי.

+ "אני אומר לעצמי שאני יכול להירדם לבד,
שאני יכול לישון בלי להתעורר,
ואפילו אני יודע כבר להתקלח לבד,
וזהו, אני אלון קצת אחר עכשיו!"

.- "ידעתי שתלמד מהר! ראיתי כמה אתה רוצה להשתנות,
ראיתי שאתה לומד מהר ורוצה להצליח!".

הוא סיפר לי על הכלים שלמד והוא משתמש בהם,
סיפר שהוא המצחיקן בכיתה וכולם אוהבים אותו.

נכון שמגיע לו גביע?

הוא קיבל!

 

שינוי קטן אצל הילד, שינוי גדול להורים

מעבר להישגים של אלון והרגשת הניצחון שלו,
גם הוריו זכו בלילות שקטים,
פתאום קיבלו זמן פנוי לעצמם בשעות הערב,
מרטין למדה לשחרר את השליטה באלון,
וקיבלה שיעור בעצמאות.

ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-ססס-

עוד על פחדים בלילה ואחרים:

למה קיבלתי לוכד חלומות במתנה

מי מפחד ממיסטר X

לא נרדם לבד